בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
הכל פתוח: בית 8 הוא הצמוד במונדיאל 
 
ספורט 5 |
 
טל עוזיאלי

פולין, סנגל, קולומביה ויפן. סיכויים דומים, מי תעלה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

פולין
הכוכב:
רוברט לבנדובסקי - מה עוד אפשר להגיד על גדול כובשי פולין בכל הזמנים שהבקיע 18 שערים ב-13 משחקיו האחרונים בנבחרת? לאור העובדה שההגנה של האדומים-לבנים לא תמיד עושה את העבודה (מבין הקבוצות שסיימו במקום הראשון במוקדמות באירופה, פולין היא זאת שספגה הכי הרבה), האחריות על לבנדובסקי תהיה אפילו גדולה יותר. מה שיוכל לעזור לו הוא שהוא יקבל לא מעט סיוע מארקדיוש מיליק המצוין מנאפולי. גם העובדה שהוא נחוש לעזוב את באיירן ולעניין קונים פוטנציאלים תוסיף למוטיבציה שלו.

מאמן: אדם נאוולקה (בנבחרת מאז 2013) - דור שלם של אוהדי כדורגל פולנים גדלו בלי להיות מורגלים להצלחה של הנבחרת הלאומית. נאוולקה בן ה-60 שינה את זה בזכות העובדה שהוא עשה משהו ששני המאמנים שקדמו לו לא עשו: הוא השיג ניצחונות. יחד עם זאת, המורשת שלו תהיה תלויה במידה רבה במה שתעשה הנבחרת בטורניר הזה.

הישג שיא: חצי הגמר (1974, 1982).

אקס פקטור: הצוות המסייע - פישצ'ק וקובה נמצאים כבר מעבר לשיאם, אבל לפולין יש כמה שמות פחות מוכרים, חלקם צעירים, שיכולים להפוך את הנבחרת לאחת המעניינות באירופה, אם נאוולקה ייתן להם את החופש. הדברים אמורים בעיקר בפיוטר ז'לינסקי מנאפולי, קרול לינטי מסמפדוריה ומאצ'יי ריבוס מלוקומוטיב מוסקבה. כמובן שגם יכולת טובה של גז'גוז' קריכוביאק אחרי עונת נפל בווסט ברומיץ' תתקבל בברכה. הפולנים גם יחזיקו אצבעות לכך שקמיל גליק יהיה כשיר.

נשאר בבית וחבל: ברטוש קפוצקה - אחד השחקנים שקנו את עולמם ביורו 2016 נרכש לאחריו על ידי לסטר בלא פחות מ-8 מיליון יורו בגיל 19 בלבד. למרבה הצער, הווינגר לא הסתגל לפרמייר ליג וקיבל מעט מאוד הזדמנויות אצל השועלים שהחליטו להשאיל אותו לפרייבורג. גם בגרמניה הוא התקשה לתקוע יתד עם 7 הופעות בלבד ובסופו של דבר הוא מסכם שנתיים מאוד מאכזבות מאז היורו. למרות זאת, כדאי לזכור שקפוצקה רק בן 21 ויש לו מספיק זמן כדי להשיב את הקריירה שלו למסלול.

פחות מזה ייחשב כישלון: הדור הנוכחי של פולין נחשב לאיכותי ביותר של המדינה מאז הנבחרות שהגיעו למקום השלישי ב-1974 ו-1982. מעטים מפנטזים על הגעה לחצי הגמר, אבל רבע הגמר בהחלט נראה כמו משימה שאפשר לעמוד בה.

תחזית: תסיים במקום השני בבית, תודח על ידי בלגיה בשמינית.

סנגל
הכוכב:
סאדיו מאנה - 34 מיליון ליש"ט שילמה ליברפול לסאות'המפטון במה שגרם ללא מעט אנשים להרים גבה, אבל אחרי שתי עונות באנפילד נראה שאף אחד כבר לא מטיל ספק בקיצוני שכבש העונה 20 שערים והוסיף 9 בישולים בכל המסגרות. גם אם אין לו את מוחמד סלאח ורוברטו פירמינו בנבחרת, מאנה נהנה מהעובדה שכל שחקני הקישור של האריות מטראנגה משחקים ממש כמוהו באנגליה.

מאמן: אליו סיסה (בנבחרת מאז 2015) - מי ששימש כקפטן נבחרת סנגל שהגיעה לרבע הגמר ב-2002 במונדיאל היחיד שבו היא נטלה חלק נהנה מפופולאריות עצומה בארצו ומחוצה לה. סיסה נחשב לאחד המאמנים האינטיליגנטיים בטורניר וגם הראסטות בהחלט תורמות לאהדה. יחד עם זאת, העיתונאים בארצו מבקרים אותו לא פעם בשל סגנון המשחק ההגנתי שלו.

הישג שיא: רבע גמר (2002).

אקס פקטור: קאלידו קוליבאלי - מעוז ההגנה של נאפולי הפך בשנים האחרונות לאחד הבלמים הכי מדוברים ביבשת והראה שהוא גם יודע לכבוש שערים חשובים כפי שעשה במשחק העונה מול יובנטוס. שווה להזכיר גם את מ'בייה ניאנג האתלטי מטורינו שיכול לעשות צרות צרורות לכל הגנה אם הוא קם על רגל ימין ומרוכז במשחק.

נשאר בבית וחבל: יונוס סאנקרה - קשה לבוא בטענות לסיסה על כך שהוא השאיר את הקשר של בורדו מחוץ לסגל שלו. בכל זאת, חוליית הקישור שלו מורכבת משחקנים מצוינים, אבל סאנקרה כבש העונה לא פחות משבעה שערים, והוא שחקן שמסוגל לאיים על השער גם כשהוא מתופקד בעמדות יותר אחוריות.

פחות מזה ייחשב כישלון: שמינית הגמר. חלק לא מבוטל מהציבור בסנגל מאמין שאפשר לשחזר את רבע הגמר מ-2002.

תחזית: ייעצרו בשמינית הגמר.

קולומביה
הכוכב:
חאמס רודריגס - ילד הפלא של הכדורגל הקולומביאני היה אחד המצטיינים של המונדיאל הקודם, כבש את שער הטורניר, ונרכש אחריו על ידי ריאל מדריד תמורת 75 מיליון יורו. אצל הבלאנקוס הוא לא תמיד שמר על יציבות ולצד מהלכים מבריקים הוא גם נעלם לפרקי זמן ארוכים, אבל במדי באיירן הוא חזר לעניינים עם 7 שערים ו-11 בישולים ב-23 משחקים. בנבחרת בכל מקרה מדובר בסיפור שונה לגמרי, וחאמס יוכל לפטם בכדורים את החלק ההתקפי המוכשר שיש לקאפטרוס, בדגש על רדאמל פלקאו במונדיאל ראשון וכנראה אחרון בקריירה.

מאמן: חוסה פקרמן (בנבחרת מאז 2012) - כמו בארגנטינה, גם בקולומביה פקרמן נחשב לאליל ולאחר המונדיאל הקודם, שבו רשמו הקפאטרוס את הישג השיא שלהם המונדיאל, הוא קיבל אזרחות מהנשיא חואן מנואל סנטוס. למרות זאת, בקמפיין המוקדמות האחרון קולומביה מיעטה לכבוש למרות שפע של כישרון מקדימה, וגם את שני משחקי הידידות האחרונים היא סיימה ללא שער זכות.

הישג שיא: רבע גמר (2014).

אקס פקטור: ההגנה - כמעט לכל מונדיאל אליו הגיעה נבחרת קולומביה היא הציגה התקפה מסחררת עם שמות אטרקטיביים, כשההגנה הייתה עקב אכילס. גם ב-2014, שני הבלמים המובילים שלה היו כריסטיאן ספאטה הבלתי יציב ומריו ייפס, שחקן השדה הכי מבוגר שהגיע לברזיל, בן 38. זה לא המצב בטורניר הנוכחי כשפקרמן יציב במרכז ההגנה שלו את דבינסון סנצ'ס, הבלם של טוטנהאם שנרכש מאייאקס ב-40 מיליון יורו ולאחר תקופת הסתגלות קלה הפך לאחר הבלמים הטובים בפרמייר ליג. לצידו של סנצ'ס צפוי לשחק יירי מינה, עדיין בגדר תעלומה בברצלונה, אבל מי שמשך את תשומת ליבם של הקטאלונים חייב שהיה בו משהו מיוחד. לאחר פציעתו של פרנק פברה, מי שאמור להיות המגן השמאלי הוא ג'ון מוחיקה שעשה עונה מצוינת במדי ג'ירונה ומהווה תחליף סופר ראוי לפבלו ארמרו, שמילא את התפקיד הזה במונדיאל הקודם. שווה לעקוב אחרי הפריצות המסחררות של מוחיקה.

נשאר בבית וחבל: פרנק פברה - פברה המצוין היה אמור להיות המגן השמאלי הפותח של קולומביה, לפני מוחיקה, אבל פציעה טרגית במהלך אימון לפני ארבעה ימים מנעה משחקנה של בוקה ג'וניורס להגשים חלום ולשחק במונדיאל. לצד פברה, אפשר להוסיף גם ג'ייסון מורייו הזכור לטובה מאינטר שחווה עונה פחות טובה בולנסיה ואדווין קרדונה הקשוח, גם הוא מבוקה, שאיבד את מקומו בנבחרת בעיקר בגלל בעיות משמעת והתסבכות במחווה גזענית שביצע כלפי שחקני נבחרת דרום קוריאה בנובמבר. כריסטיאן ספאטה יבכה את העובדה שבן דודו, החלוץ דובאן ספאטה, לא שרד את הניפוי הראשוני של פקרמן.

פחות מזה ייחשב כישלון: הדחה בשלב הבתים תיחשב לכישלון גדול. לאור ההצלבות עם הבית של בלגיה ואנגליה, הקולומביאנים מאמינים שהגעה לרבע הגמר לא צריכה להפתיע יותר מדי.

תחזית: תאכזב ותסיים רק במקום השלישי בבית.

יפן
הכוכב: שינג'י קגאווה - אחרי שתי עונות אדירות במדי דורטמונד, אי שם ב-2012, מנצ'סטר יונייטד, עדיין עם אלכס פרגוסון על הקווים, החליטה להכניס את היד לכיס ולרכוש את קגאווה. היו כאלה שהשוו אותו לאינייסטה ומודריץ', אבל התקופה של היפני באולד טראפורד כשאת עונתו האחרונה שם הוא מסיים עם אפס שערים. החזרה לדורטמונד עשתה לו טוב, למרות שהוא לא הצליח לשחזר את היכולת הטובה מתחילת הקריירה. את הנבחרת הוא יהיה חייב להוביל את הסמוראים הכחולים, שניצחו רק פעם אחת בששת המשחקים האחרונים, לא רוצים לחזור הביתה כבר אחרי שלב הבתים.

מאמן: אקירה נישינו (בנבחרת מאז 2018) - נישינו בן ה-63 מונה למאמן זמני של הנבחרת רק באפריל לאחר פיטריו המפתיעים של ואהיד חלילודז'יץ שהעלה את יפן למונדיאל לאחר מספר תוצאות בינוניות במשחקי ידידות. נישינו שימש כמאמן הנבחרת האולימפית של יפן באטלנטה 1996, נבחרת שניצחה את ברזיל של ריבאלדו, רונאלדו ורוברטו קרלוס, במה שידוע ביפן כ"נס מיאמי". כשאימן את גמבה אוסאקה המקומית הוא זכה בשלל תארים, הן ברמה המקומית והן ברמה היבשתית.

הישג שיא: שמינית הגמר (2002, 2010).

אקס פקטור: השמאלית של הונדה - הצעירים מבינינו אולי לא זוכרים, אבל ממש לא מזמן המהלך שבו קייסוקה הונדה היה חותך מקו ימין למרכז, כאילו הוא היה אריאן רובן, ומשגר טיל קרקע-אוויר לכיוון השער, היה אחד המראות הכי יפים שאוהדי הכדורגל היו יכולים לייחל להם. ההגעה למילאן העלתה את הקריירה שלו על שרטון, והוא כבש שמונה שערים בלבד בארבע עונות. בעונה האחרונה הוא השתקם עם 10 שערים ו-7 בישולים בפאצ'וקה המקסיקנית במה שעשוי לתת לו רוח גבית גם ברוסיה, מקום אותו הוא מכיר מצוין מארבע עונותיו בצסק"א מוסקבה.

נשאר בבית וחבל: בטורנירים קודמים הקהל היפני היה מלווה את הנבחרת שלו במספרים מרשימים, גם כשהמשחקים היו נערכים בצד השני של העולם. הפעם התחזיות מדברות על הרבה פחות כחולים שיגיעו לרוסיה, לפחות אלו שנמנים על ה"אולטראס ניפון" ואחראים למירב הרעש והעידוד. שילוב של ציפיות נמוכות ומחירים גבוהים יגרמו ליפנים לעודד את הנבחרת דרך הטלוויזיה.

פחות מזה ייחשב כישלון: עלייה לשמינית הגמר תיחשב להצלחה גדולה בארץ השמש העולה.

תחזית: תודח בשלב הבתים.

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by